כינויי גוף הם אחד הדברים הכי נחוצים בשפה, כינויי גוף הם 'אני', 'אתה' וכו'.
בהלװנריל אין הבדל בין זכר לנקבה כך ש'את' ו'אתה', 'הוא' ו'היא' וכו' הם בעצם זהים.
בעברית, כמו בהרבה שפות, יש כל מיני סוגים של כינויי גוף, כמו 'אני', 'אותי', 'לי', 'בי' ו-'ממני', ההבדלים בינהם זה תפקודם במשפט, ובמינוח הלשוני "יֲחַסוֹת". היחסות מהוות חלק חשוב מאוד מהלװנריל, ולכן כדאי שתדעו מה משמעות כל יחסה מעכשיו.
היחסות
בהלװנריל יש שיש יחסות, שמותיהם הם: נומינטיב, אקוזטיב, גניטיב, דאטיב, לוקאטיב ואינסטרומנטל.
נומינטיב - הוא נושא המשפט. דוג': "דני הלך לגן"; דני הוא הנושא, בהלװנריל, כמו בעברית, ליחסה הזאת אין סימון.
אקוזטיב - הוא מושא ישיר, בעברית הוא מסומן במילה 'את', דוג': "אני אוהב את אליס" - המילה 'אני' היא הנומינטיב, והמילים 'את אליס' הם האקוזטיב. בעברית רק אם יש יידוע אז האקוזטיב מסומן - "הכלב נשך את החתול" הוא אקוזטיב מיודע, שמסומן בעברית. אבל כאשר הוא לא מיודע - "כלב נשך חתול" - אין שום סימון לאקוזטיב, בהלװנריל גם במקרה כזה האקוזטיב יסומן - "כלב נשך את חתול".
דאטיב - דאטיב מקביל לסימון בעברית "ל-" או למילה "אל".
לוקאטיב - לוקאטיב מסמן את המיקום, דוג': "אני בים" ה-'ב' מסמנת שהנושא-נומינטיב נמצא במילה שמסומנת בלוקאטיב. חשוב לציין שלאות 'ב' כתחילית בעברית יש עוד משמעויות, ואסור לתרגם אותה מיד ללוקאטיב, תחשבו למשל על "אני כותב בעפרון" - אני כותב בתוך העפרון?!, ותשװ את זה ל-"אני כותב במחברת"
גנטיב - גנטיב הוא תווית השיכות - "של" ובאנגלית מסומן בצורה King's Castle. "טירת המלך". בעברית יש גם מה שנקרא "סמיכות" - דוג': 'ארון הבגדים', גם זה מסומן בגנטיב - הארון של הבגדים
אינסטרומנטל - זוכרים את "אני כותב בעפרון" - אינסטרומנטל זו היחסה שם. אינסטרומנטל מציין "באמצעות".
כמו שראינו בעברית תמיד מסמנים את היחסה לפני המילה שאליה היא מתייחסת. בהלװנריל זה הפוך, כמו באנגלית.
עכשיו השאלה היא איך בכלל מסמנים את היחסות האלו בהלװנריל? אז כמו שאמרנו:
לנומינטיב אין סימון.
אקוזטיב מקבל בסוף המילה s. לדוגמה: hété זה 'אני', ו-hétés זה 'את אני' -> אותי.
גנטיב מקבל בסוף n. לדוג': hétén משמעותו 'שלי'.
לוקאטיב מקבל l. לדוגמה: hétél זה 'בי, בתוכי'
דאטיב מקבל m, ו-hétém זה 'לי'.
ואחרונה חביבה אינסטרומנטל מקבלת בסופה את האות y, ו-hétéy משמעותו - 'בי, באמצעותי'.
ועכשיו לכינויי הגוף
כינויי גוף
כמו שאתם כבר יודעים hété זה אני, אבל מה עם שאר כינויי הגוף?
אז ככה: hénlé משמעותו 'את' או 'אתה' ו-hémé משמעותו 'היא' ו-'הוא'.
ומה עם הרבים?
בהלװנריל הרבים מסומן בצורה ממש קלילה - פשוט מוסיפים 'ar' וגמרנו.
לסיומת הזו יש כמה יוצאי דופן - כאשר מילה מסתיימת ב-é, אז ה-é נושרת: hété > hétar (אנחנו); hénlé > hénlar (אתם, אתן) ו-hémé > hémar (הן, הם).
כלל חשוב מאוד הוא שסיומת הרבים באה לפני סיומת היחסה, דוג':- hétarés ,hémarén (אותנו, שלהם) ולא hétésar או héménar.
