הטיות פועל חלק ב'

לאחר שלמדנו את הזמנים הפשוטים עתה נכנס למעמקי דקדוק הפועל ההלװנרילי.

בעמוד זה נשתמש בפועל holgé - ללכת

מודוסים

המודוסים הם מונח בתחום הלשון המתייחס למעמדו של פעולה. באמצעות סימון המודוס קובע הדובר האם המצב או האירוע התרחשו במציאות או שמדובר בציווי, האם הוא מעוניין שהנמען יפעל כדי שיתרחשו וכיוצא באלה.

רוב השפות מסמנות רק חלק קטן מהמודוסים האפשריים. בעברית לדוגמה קיימים רק שני מודוסים: אינדיקטיב וציװי. ציװי הוא דרישה מהשומע שיבצע את הפעולה המדוברת, ואינדיקַטיב הינו אמירת עובדה: 'את הולכת' הוא משפט אינדיקטיבי, כי הנאמר בו הוא בחזקת עובדה, בעוד ש-'לכי!' הוא ציװי, שכן אני דורש שהשומעת תלך אף שהיא לא בהכרח הולכת.

הלװנריל יחסית לעברית עשירה במודוסים, יש לה חמישה מודוסים: אינדיקטיב, ציװי, איסור, תנאי ושאלה.

כבר פירטתי לעיל מהם אינדיקטיב וציװי, ועכשיו אפרט על השאר.

איסור זהה לציװי רק שהוא בשלילה: 'אל תלך!'

שאלה דומה ל-'ה השאלה' בעברית: 'ההלכת?'

תנאי דומה במקצת למילה 'לוּ'. משתמשים במודוס התנאי כאשר אומרים: אם... אז...

מבין חמשת המודוסים הקײמים בהלװנריל לשנים יש רק צורת יחיד ורבים, ולשלושת האחרים יש מערכת הטיות שלמה.

שני המודוסים הפשוטים הם ציװי ואיסור.

ציװי - ביחיד מסומן בסיומת nat- וברבים natë-.

!dandet - שמח! (תהיה שמח!)

!dandetë - שמחו! (תהיו שמחים!)

איסור - ביחיד מסומן בסיומת empé- וברבים empë-

!holgempé - אל תלך!

!holgempë - אל תלכו!

בפרק הקודם על הפעלים כל ההטיות היו במודוס אינדיקטיבי, ועברנו על כל הזמנים במודוס זה מלבד זמן ההװה הממושך והעבר המושלם, ועתה נסיים ללמוד מודוס זה כדי שנוכל להמשיך הלאה.

זמן הװה ממושך

כמו שכבר אמרנו, זמן ההװה ממושך מתייחס לדבר שקורה באופן כללי בהװה: 'אני אוהב את אליס' כל הזמן.

במצב פעיל נוסף לפועל בזמן פשוט i (וגם ה-s מוכפלת), אך במצב סביל ה-n המסמלת את הסביל קופצת לסוף המילה.

פעיל

יחיד

holgassi - אני הולך

holgessi - אתה הולך

holgissi - הוא הולך

רבים

holgassië - אנו הולכים

holgessië - אתם הולכים

holgissië - הם הולכים

סביל
יחיד

holgassin - אני מולך (מוליכים אותי)

holgessin - אתה מולך (...)

holgissin - הוא מולך

רבים

holganië - אנו מולכים

holgenië - אתם מולכים

holginië - הם מולכים

זמן עבר מושלם

בזמן מושלם משתמשים כאשר מדובר בפעולה שנעשתה בעבר, והסתיימה, אבל לה השלכות או המשך לגבי ההווה. כך למשל המשפט I have opened the box אומר לא רק שפתחתי את הקופסה, אלא שהעובדה שפתחתי אותה ו/או התוכן שלה נוגעים להווה. במשפט I opened the box לעומתו אין שום רמז כזה, והוא מציין עובדה יבשה בלבד שנעשתה בעבר, וזהו.

זמן מושלם שונה משאר הזמנים בכך שבו הגופים לא מסומנים ע"י a, e, i אלא ע"י ó, o, u.

פעיל

יחיד

holgó - אני הלכתי

holgo - אתה הולך

holgu - הוא הולך

רבים

holgóhér - אנו הולכים

holgohér - אתם הולכים

holguhér - הם הולכים

סביל

יחיד

holgón - אני הולכתי

holgon - אתה הולכת

holgun - הוא הוּלך

רבים

holgónér - אנו הולכנו

holgonér - אתם הולכתם

holgunér - הם הולכו

ובכך סײמנו את המודוס החשוב ביותר - המודוס האינדיקַטיבי.

מודוס השאלה

זמן הװה פשוט

מערכת ההטיות נשארת זהה בכל מלבד בכך שה-s המצײנת הװה פשוט אינדיקטיבי מתחלפת ב-d.
לדוגמא: ?holgas > holgad - אני הולך > אני הולך?

פעיל
יחיד
holgad - אני הולך?
...
רבים
holgadér - אנו הולכים?
...
סביל
יחיד
holgand - אני מוּלַך?
רבים
holgandér - אנו מוּלַכים?

זמן הװה ממושך

פעיל
יחיד
holgadi - אני הולך?
רבים
holgandië - אנו הולכים?
סביל
יחיד
holgadin - אני מוּלַך?
רבים
holgandië - אנו מוּלַכים?

כאן נסיים להיום...